מאמר זה מדבר גם על צפייה במטר מטאורים וגם על צילום מטר מטאורים, ולכן פונה בתכל'ס לכולם, לא רק לצלמים
כי מדובר בחוויה בלתי רגילה שאמנם חוזרת על עצמה באופן סיסטמטי כל שנה ולאורך השנה, אבל תנאים נוספים כמו מזג אוויר, מופע הירח, אילוצים אישיים, לוגיסטיקה ושאר ירקות - לא תמיד מאפשרים לנו להיות חלק מהאירוע וזה מתפספס בקלות. במאמר הזה אגע בכל מה שחשוב לדעת, אשבור מיתוס או שניים ואעביר כל פיסת מידע אפשרית כפי שאני הייתי רוצה לקבל אותה, כשבזמנו לא ידעתי את כל זה וחוויתי המון תסכול, אכזבה, בזבוז זמן ודלק ומה לא..
רודפי כוכבים רודפים אחרי כוכבים, במסגרת מפגש כוכבים וקונספט - מרתון לוקיישנים" ברמת הגולן
נתחיל מההתחלה - מה הוא מטר מטאורים?
בחלל נעים כוכבי שביט ומותירים אחריהם שובל של רסיסים בגדלים שונים, וזה קורה בד"כ שהם נעים סמוך לשמש. כאשר כדור הארץ חוצה את השובל הזה, זה קורה על פני תקופה מסוימת, בזמן מסוים בשנה בה הוא מקיף את השמש ובהתאם לגודל וצפיפות השובל הזה - ככה גם תדירות נפילת המטאורים הפוגעים באטמוספירה שלנו
הדמייה פשוטה כיצד זה נראה כשכדור הארץ עובר דרך שובל של אבק מכוכב שביט, וה"אבק" הזה נכנס לאטמוספירה
מבחינת הציבור הרחב, יש רק מטר אחד - הפרסאידים
אז זהו, שלא! יש לא מעט מטרי מטאורים פרט למטר הפרסאידים. אז למה המיקוד הוא כל הזמן בפרסאידים? מס' סיבות:
הוא מתקיים באוגוסט, הזמן של הקיץ והחופש הגדול, ובפרט בזמנים בהם כמעט כל מסגרות הקייטנות מסתיימות אף הן אז אין בכלל מסגרות, וזה נוח למשפחה למצוא אטרקציה מיוחדת
מזג האוויר נוח מאוד בלילה, בד"כ נטול עננים עד רמה שאפילו לא צריך לבדוק תחזית, אלא אם יש משהו חריג או צפי לשינוי כמובן, ולכן אידיאלי לצפייה וצילום, בניגוד למטרי מטאורים אחרים במהלך השנה
הקז"ש - הקצב זניטי לשעה הוא עצום - מעל 100 מטאורים לשעה, והוא מטר המטאורים הכי חזק בקיץ, מה שמגדיל את הסיכוי לקלוט בעין ואף במצלמה, לא מעט מטאורים
מטחי מטאורים בזמן מטר הפרסאידים, קיץ 21', במסגרת סדנאות רודפי הכוכבים במכתש רמון, צילום: רן פינקלס
אז אילו מטרי מטאורים נוספים ישנם, ומתי?
יש כמה וכמה מטרי מטאורים שמתקיימים בחזרתיות שנתית ובתאריכים מדויקים לאורך השנה
עמודת מטר המטאורים - מייצגת את שם המטר, ע"ש קבוצת הכוכבים ממנה מגיע
תקופה - מייצגת את התקופה הכללית מתחילת ועד סוף המטר
שיא המטר - הזמן בו יהיה קז"ש הכי גבוה
נקודת הקרנה - הנקודה ממנה יגיעו המטאורים במהלך הלילה
קז"ש - קצב זניתי לשעה - המספר שמייצג את כמות המטאורים המשוערת בשעה מעל רמת בהירות מסוימת שתהיה אפשרית לצפייה בעין בלתי מזוינת
קז"ש | נקודת הקרנה | שיא המטר | תקופה | מטר מטאורים |
100 | רועה דובים/Bootids | 3-4/1 | 28/12-12/1 | קאודרנטידים |
20 | נבל/Lyra | 22-23/4 | 14/4-30/4 | לירידים |
60 | דלי/Aquarius | 6-7/5 | 19/4-28/5 | אטא אקוורידים |
20 | דלי/Aquarius | 28-29/7 | 12/7-19/8 | דלתא אקוורידים |
100 | פרסאוס/Perseus | 12-13/8 | 22/7-22/8 | פרסאידים |
20 | אוריון/Orion | 21-22/10 | 2/10-7/11 | אוריונידים |
10 | אריה/Leo | 17-18/11 | 6/11-30/11 | לאונידים |
120 | תאומים/Gemini | 14-15/12 | 4-20/12 | ג'מנידים |
10 | הדובה הקטנה/Ursa Minor | 22-23/12 | 17-26/12 | אורסידים |
לגזור ולשמור - טבלת מטרי המאורים לאורך כל השנה, כל שנה
מה ההבדל בין מטרי המטאורים?
ההבדל בא לידי ביטוי בהרבה מובנים - משובל של איזה כוכב שביט או אסטרואיד הם מגיעים, באיזה תקופה בשנה (ומכאן מה הסיכוי שמזג אוויר עלול לשבש לנו את התכניות), האם נראים באותה מידה גם בחצי הכדור הצפוני וגם בחצי הכדור הדרומי, כיצד המועדים מצטלבים עם מופע הירח, תדירות נפילות המטאורים בשיא בשעה, נקודת ההקרנה ממנה מגיעים המטאורים, ועוד. קל לתכנן מראש לפחות מבחינת מועדים כי הזמנים הם שנתיים, קבועים ועקביים ובהתאם למסלול וסיבוב כדור הארץ סביב השמש, וגם מופע הירח ניתן לבדיקה מראש מן הסתם, כך שאפשר לבדוק ולתכנן איזה מטר יתקיים במועד טוב וסביר לצפייה וצילום, הרבה זמן מראש. הדבר היחידי שלא ניתן לדעת מראש וכמובן אין לנו שליטה עליו, הוא כאמור מזג האוויר, אותו בודקים בסמוך למועד
פרסאיד על רקע שביל החלב, מעל קרון הרכבת ליד עזוז, קיץ 18'
בואו נעשה תיאום ציפיות - אתם לא תראו "גשם" של מטאורים
בד"כ בשלהי כל מטר פרסאידים בכל שנה, ניתן לשמוע חוויות או לקרוא על כך ברשתות, מאנשים שנסעו לצפות ו/או לצלם. רוב מה שתשמעו או תקראו, יהיה שלילי. כלומר, תשמעו דברים כמו - "לא ראינו כלום", "זה סתם", "עושים מזה הרבה יותר ממה שזה", ועוד ועוד..
גם כאשר מדובר בקצב מטורף של 100 בשעה, זה אומר בערך, על הנייר, כמעט 2 בדקה. זה לא מעט, אבל להסתכל למעלה לכוכבים במשך אפילו 30 שניות ברצף מבלי להוריד את הראש למטה, היא משימה לא פשוטה בכלל.
אינספור הסחי דעת כמו ילדים, תאורה מאנשים שלא יודעים מה זו משמעת אור ואיך שומרים עליה, התארגנויות לוגיסטיות, תפעול ציוד צילום כמובן ולא פחות חשוב - הפלאפון שלנו. כשהעיניים לא באמת ממוקדות בשמיים בכל שנייה אפשרית, אנחנו מפספסים את מרבית המטאורים, ואז מתאכזבים. מי שכבר מנוסה, יודע שצריך לפרוס מחצלת או מזרון, לשכב או להיות באיזשהי תנוחה נוחה בה אנחנו עם העיניים למעלה, להתנתק מהפלאפון עד כמה שאפשר, ואם מצלמים - לתת למצלמה לצלם ברצף ולשכוח ממנה, כדי שגם אתם וגם היא, תקלוט כמה שיותר מטאורים.
שיא מטר הפרסאידים במכתש רמון, אוגוסט 23', צולם במסגרת מפגש קהילת רודפי הכוכבים
איך מצלמים מטר מטאורים?
בגדול אין טכניקה שמיועדת לצילום מטאורים, אלא פשוט לצלם כוכבים בטכניקות המוכרות והידועות.
מה שחשוב להבין הוא שמטאורים הם כמו ברקים - לא ניתן לדעת מהיכן יגיעו בדיוק, באיזו שנייה בדיוק, לכמה שניות יימשכו אם בכלל והאם יש שינויי תאורה קיצוניים שמצריכים לשנות משהו במצלמה. לכן, צריך לתת למצלמה לצלם ברצף, כפי שאנחנו מצלמים שבילי כוכבים. חשוב לקחת בחשבון את זמן החשיפה, כי בשבילי כוכבים אנחנו בד"כ בוחרים באופציה המקסימלית האפשרית - 30 שניות, אבל אם נרצה ליצור טיים-לאפס מחומר הגלם או לברור תמונות ספציפיות בהן ייקלטו מטאורים, אנו עלולים לקבל כוכבים מרוחים וזו כמובן לא המטרה בכלל.
אז בהתאם לחיישן שלכם, אורך המוקד והצמצם שלכם, לרבות עניין זיהום האור בסביבה ובכיוון הצילום, בדקו את האור היטב, את התוצאה הרצויה, עשו טסט-שוטים וקבעו משולש חשיפה מתאים
פרסאיד שבה בדיוק בזמן הנכון ובמקום הנכון, בזמן שצילמתי באיזור נחל פארן, קיץ 21'
לאן אנחנו מסתכלים ומכוונים את המצלמה?
בהתאם לטבלה כאן למעלה, יש את נקודת ההקרנה - הנקודה ממנה ייכנסו המטאורים לאטמוספירה שלנו. וכאשר שואלים לאיזה כיוון לכוון את המצלמה ולהסתכל בעצמנו, נותנים בד"כ את כיוון האוויר שבו נמצאת ההקרנה. במקרה של מטר הפרסאידים למשל, שנקודת ההקרנה היא קבוצת פרסאוס, הכיוון שלה הוא צפון מזרח. אבל מה? זה נכון, ולא נכון.
בהשלכה ישירה של סיבוב כדור הארץ, המיקום שלנו בו מבחינת קו רוחב והציר הקוטבי, נקודת ההקרנה לא נמצאת לכל אורך הלילה בכיוון צפון מזרח. היא מתחילה שם אבל נעה למעלה וגם מעט הצידה עם תנועת השמיים ביחס אלינו, ומה שמשתנה הכי הם המעלות של נקודת ההקרנה ביחס אלינו. זה אומר שאמנם נקודת ההקרנה נמצאת בכיוון אוויר מסוים אבל בגלל שכל מטאור נכנס בזוית אחרת וגם נקודת הההקרנה "זזה" ביחס אלינו, מטאורים יכולים בסופו של דבר להיקלט בכל כיוון אוויר, בכל כיוון שנוכל להסתכל אליו או לצלם.
כלומר, נוכל לקלוט מטאורים גם בכיוון מערב, דרום וצפון. נוכל לראות אותם ב30 מעלות מעל קו האופק וגם מעלינו ממש ב75-80 מעלות גובה, בכל כיוון אפשרי.
לכן, מי שמצלם, בנו קומפוזיציה טובה למשך הלילה או לפחות למחציתו, תנו למצלמה לעבוד ותהיו בטוחים שהיא תקלוט מטאורים. אבל יכו ללקרות מצב שלא ייקלטו מטאורים, כמו בתמונה כאן למטה..
3 שעות לכיוון צפון מזרח בשיא מטר הפרסאידים, ואפילו לא פרסאיד אחד נקלט בכל הזמן הזה
טיפים לצפייה וצילום במטר מטאורים
כמה טיפים שיכולים לחסוך לכם מאמץ, זמן, עוגמת נפש ומנגד גם מסייעים בהפיכת רדיפת הכוכבים שלכם למוצלחת ככל האפשר
מטר מטאורים לא מתקיים בתאריך מסוים אלא על פני תקופה מסוימת (כפי שפירטתי בטבלה כאן למעלה) ולכן, נסיעה כמה ימים לפני או אחרי השיא, אפשרית לחלוטין וגם תהיה פחות עמוסה במטיילים וצלמים
אם בחרתם לנסוע בשיא, נסו להגיע מאוד מאוד מוקדם כדי לתפוס מקום טוב, או להגיע למקום כמה שפחות מוכר ונגיש, עם סיכוי נמוך ככל האפשר שעוד אנשים יגיעו לשם.
בהמשך לזה, תתרחקו כמו מאש ממקומות מוכרים ונגישים, כי בשוטף הם אולי ריקים אבל בשיא מטר מטאורים המצב הפוך לחלוטין, ולרעה.
תהיו ערוכים לעובדה שאתם סטטיים לאורך כל הלילה, ללא מאמץ מיוחד, וזה אומר שגם בלילות נעימים - עלול להיות לכם קריר ואף קר מאוד
תתנתקו מהפלאפון ומכל היסח דעת אפשרי ונסו לצפות בשמיים כמה שרק תוכלו, באמצעות כיסא נוח, מחצלת או כל דבר שיאפשר לכם להיות עם העיניים כלפי מעלה לאורך זמן
תגיעו עם סוללה ספייר אחת לפחות, כדי שתוכל ולצלם כמה שיותר עם הראשונה ולהחליף לשנייה לטובת זמן צילום מירבי. שימוש בגריפ עם 2 סוללות או הטענה רציפה למצלמות שתומכות בכך, יכול לסייע מאוד
תגיעו עם כרטיס זיכרון בעל נפח גדול, מפורמט ומוכן ללילה. כרטיס ספייר תמיד טוב
ולא לשכוח להנות!
פרסאיד על רקע שביל החלב, מעל הר ארדון במכתש רמון, קיץ 20'
לסיכום
תתכוננו למטרי המטאורים השונים, תכננו את הנסיעה, הלוקיישן והצילום עצמו, תערכו ככל האפשר מבחינת לוגיסטית ותקחו את כל המשתנים האפשריים, כמו בכל רדיפת כוכבים. ולא לשכוח להנות!
כל הסדנאות והצטרפות לתפוצה במייל - www.kfirphoto.com/workshops
סדנאות לפי לוח שנה - www.kfirphoto.com/schedule
שיעורים והרצאות - https://www.kfirphoto.com/online-lectures
האינסטגרם של רודפי הכוכבים - https://chat.whatsapp.com/HkLrJ07hiwX3au861sE5RT
קהילת רודפי הכוכבים בפייסבוק - bit.ly/starchasersfb
Comments